“אז מה אנחנו צריכים לעשות שמוליק??”, “ואללה תשמע, אנחנו, מה שצריך לעשות זה לקחת את השקיות האלו ולשים אותם כאן, על המשאית”….”כן אבל אחרי ששמנו את השקיות כאן מי אוסף אותם???”, ” את זה תשאיר להם אני…אני לא מתערב.. זה בעל הבית יודע איפה והוא יחליט מה יהיה עם השקיות האלה”.. “ומה יש בשקיות???”, “זה של בעל הבית הוא יודע מה יש בהם”…סיימנו לעבוד אני ושמוליק סידרנו את השקיות במערום במשאית שעמדה ליד הפנס בכניסה לרחוב, הפנס לא האיר את הרחוב, בקושי ראינו את עצמנו בחושך הזה ובטח לא את מה שהעמסנו. שאול סידר לי את העבודה הזאת, אף פעם לא סמכתי על שאול אבל הוא משפחה, גדלנו יחד והייתי צריך עוד קצת כסף לסיים את החודש, נועה הבת שלי התחילה גן השבוע ואני.. אני רק מקווה שאני אוכל לתת לה את כל הטוב שמגיע לה, ומגיע לה חיים טובים עם העיניים הכחולות של אמא שלה, אני בטוח שהילדה הזאת שלי תגיע רחוק, אני רק צריך להרחיק אותה מהטעיות של אבא שלה. ישבנו אני ושמוליק בצד מזיעים את כל חמשת השעות בהן העמסנו את המשאית..”תגיד שמוליק למה עכשיו ולא בבוקר או בערב אנחנו עובדים”, שמוליק ענה שהגיע משלוח דחוף שכבר היתעקב כמה חודשים ובעל הבית היה לחוץ להוציא את העבודה לכן שילם לנו יותר..אני יודע ששמוליק הוא בן אדם טוב, איש משפחה דואג אבל אני לא מסוגל לסמוך עליו ממש כמו שאני לא מוסגל לסמוך על השקיות האלה שאני העמסתי על המשאית, החלטתי להבליג את המחשבה ולהבין שאלו החיים וזה המצב הנתון כרגע, אני לא עושה את זה בשבילי אני עושה את זה בשביל נעה שלי שהיא כל החיים שלי עכשיו. ישובים ומזיעים על מדרגות הרחוב, מחכים לבעל הבית שיבוא וישלם לנו עבור העבודה, הרכב שלי חנה בפינה ואז הוא הגיע, ראינו את פנסי הרכב שלו מתקרבים אלינו במהירות, הרחוב היה חשוך ואני לא חשבתי למה הוא נוסע מהר כל כך.. “תברח מהר” שמוליק צעק..”משטרה”.במעצר רק הבנתי לאיזה בוץ נכנסתי, מהצד זה נראה כאילו הצרות תמיד מחפשות אותי ולא אני אותן, זה המעגל בוא אני חי וקשה לי לקבל זאת אבל אני מתחיל להפנים את “המעגל של חיי”. תמיד דימיינתי את עצמי משנה כיוון, פתאום הולך לים יותר, שוטף פנים יותר במהלך היום, אוכל בריא, מחייך ומפסיק עם הסיגריות והבירות. דימיינתי את עצמי מחבק את נועה שלי יותר, מרים אותה ואנחנו מטיילים בעולם, אני והיא על הכתפיים שלי..אילו יכולתי להחזיר את הזמן, לגרום לכולם לשכוח וליצר זיכרון חדש, הלואי שהייתי יכול ללמד אותה וללמוד ממנה, לומר לה שאבא שלה לא כישלון, זה לא הוא בחר את הדרך.. ככה הוא תוכנת “בעולם הזה”, לזה הוא רגיל, אני לא מכיר משהו או צורה אחרת..אני רק רוצה להרחיק אותך נעה מהדרך הזאת.. אני אוהב אותך נועה, את הבת שלי, את חלק ממני.
