חבר שלי עבר למקום אחר, הוא מריח את הריח שאני לא מסוגל, פגשתי אותה אתמול ברחוב ממש ליד הסופר איפה שקניתי מגב לדירה החדשה שלי. חבר שלי מרגיש משהו שאני לא מבין, חבר שלי כבר לא כאן, היא אמרה טוב לראות אותך, לא ראיתי אותך כמה חודשים, התאוששתה?? אני נזכר באותו חיוך שחייכתי פעם, חיוך שיצא ממקום עמוק, אחר, מקום שונה אצלי בגופי ובראשי, נוצר לי בגוף חיבור שרק הוא הצליח להוציא ממני, רציתי להגיד לה שראיתי אותה לפני יומיים…אם לומר את האמת.. אני רואה אותה לפחות פעם בשבוע, רק לו היה את המפתח לפתוח את הדלת לחיוך הזה שלי, היא שאלה מה קורה איתי בזריזות, הוא הלך אז החיבור השתנה, ואז שיתפה אותי במהירות על כך שהיא מעונינת להיפגש עימי, הכל נעלם יחד איתו כמו אינטרס, הייתי אז צעיר והיא רצתה ערב של חזרה בזמן, זמנים משתנים, הכל נגמר “תם” ולא הושלם, סיפור על כוכב קטן שמח או כוכב רועש שמחזיק אותי עמוק במחשבות, הוא לא משחרר אותי והיא לא נותנת לי להמשיך. אך בכיכר היינו מסתובבים, תמיד היית צוחקת איתי, אני שמח שאתה אופטימי, אני שמח שאת יודעת מה את רוצה, שמרתי את ההתיעצות רק בשבילך וזה לא משנה כבר, אפילו כשאתה מת.. אני לא הגעתי לשם, צדקתה בינתיים במה שאמרת, את טובה באינטואיציות, אולי הייתה נאיבי מדי לעולם הזה, אולי את מנסה להיות טובה מדי והם לא יבינו….
