אוי גולדן רינג של מחשבות.. מי רצח אותה? מי היה קרוב לסוף? אוי גולדן רינג של מחשבות שאסר עלי להיות ולראות..זה רק אתה אני וכולם שמחפשים, זה רק אתה היא וכולם שלא רואים, זה רק אתה הוא ואני שלא מוצאים, את מה שיש שם.. הוא ראה את האור סיפר לי אדם, הוא קרה לו באחד הימים השבוע, באחד משעות הלילה. אדם ראה את האור, אדם סיפר שהאור קרא לו לבוא, קרא לו ללכת לכיוונו, הרגיע אותו וליטף את עורו בהזמנה מטושטשת. לאדם תמיד הייתה בעיה ללכת בעקבות אנשים שקראו לו, משהו בגופו תמיד עצר אותו מללכת כשהקריאו את השם שלו…אני משער שאולי זה הפחד שנולד איתו כשהיה צעיר, גדל והתבגר יחד אתו. אדם סיפר לי פעם כמה הוא שונא את הפחד וכמה היה מת להחליף את הפחד הזה באומץ, אומץ כזה כמו שרואים בסרטים, הוא תמיד היה מדמיין כשהיה קטן אך הוא מציל נסיכות ממגדלים בוערים כשהוא לבוש בשריון וחמוש בחרב. אדם גדל במשפחה קטנה, בדירה קטנה, ברחוב קטן ונראה שתמיד ראה את עולמו כגדול יותר ממה שנראה למסתכלים מהחצר שעל יד ביתו. מול בייתו גרו שכניו שגדלו בבית גדול, עם ארבעה רכבים, ארבעה שירותים וארבעה גברים שלא אהבו להתרכז בדברים הקטנים, לא אהבו לשנות הרגלים ולא אהבו אנשים מתחכמים. שכניו של אדם מעולם לא הפריעו לו, הוא מעולם לא נכנס לחלקת עולמם הבינונית. לילה אחד שמע אדם צרחות מבית השכנים, צעקות חזקות של בחורה במצוקה, אדם סיפר שהבחורה נשמעה סובלת וכואבת, הוא קפץ ממיטתו ורץ במהירות לכיוון שכיניו, קפץ מעל הגדר והחל עולה לכיוון החדר בו נשמעו הצרחות. הבחורה עדיין צורחת ואדם רץ מהר, הוא פותח את דלת החדר ורואה חושך גדול, דלת החדר נסגרת בחוזקה מאחוריו, וחושך גדול עוטף את אדם, צרחות הבחורה עדיין נשמעות ברקע, מקיפות את חלל החדר, פוגעות בקירות מסביב וחודרות כמו סכינים ישר אל בטנו של אדם. אדם כאוב מדמם מהצרחות, נשכב ברצפת החדר החשוך, מקופל מכאבים בתוך צעקותיה של האישה. אדם פוקח את עיניו ורואה אור קטן, האור נעים למגע, האור מזמין, מבקש מאדם להשתחרר ולהיכנס אל תוך האור הלבן, האור יעזור לו הוא אומר, הוא יעטוף אותך ויטשטש אותך,האור יחליף את הפחד שלך באומץ גדול, ישכיח ממך את צרחותיה של האישה ואת ביתך הקטן. האור קורא לאדם ואדם בחור שתמיד פחד ללכת בעקבות קולות, התרומם, הביט באור, הסתכל על צבעי הלבן שבהקו מתוך החושך והסתובב. אדם אסף את כוחו, אסף את כאביו והחל מתרחק מהאור לכיוון דלת היציאה. בסוף אדם יצא מהחדר, לקח לו זמן להחלים, אבל הכל לטובה, הוא אמר שצרחות הבחורה עדיין נשמעות מדיי פעם מביתם של השכנים ושהוא אפילו ראה את הבחורה שצעקה מסתובבת מחוץ לביתו. אדם הבין שהוא לא היה צריך לקפוץ מהר מדיי מהמיטה כאשר שמע את צעקותיה.. אדם מודה שהפחד היה זה שהציל אותו..זה מה שגרם לו להתקדם בדרך הישרה עד היום בו יפגוש את ייעודו..
אוווו איך זה קרה?
היא לא תדבר
לא תסתכל עליי לנצח..
לא תזהה וכשתראה
תאשים אותי ברצח
אווו איך זה קרה?
היא לא תדבר
היא לא תפנה אליי לפתע..
לא תחפש ובמקרה
כשאגלה היא לא תהיה שם
